חנוך לוין
ביירות בלהבות. בוערת לה ביירות.
וזאת ההזדמנות להיפטר מכל הזבל.
השלך לאש את המצפון והחירות.
נקה את כל השטח, אל תשאיר גם אבן.
הבער את הספרים, נייר נשרף היטב.
אל תהיה רך-לב, רק תן מזון לאש.
עשה בבית פסח: מישהו צועק?
תחוב סמרטוט בוער לפה המקשקש.
יש פקפוקים? שרוף גם אותם! וזרוק למדורה
את הבכיות, האנחות והגניחות.
סרחון בשר תינוקות חרוך באש
עוד יכסה על פני הרבה ריחות.
ביירות בלהבות. בוערת לה ביירות.
הפוך הכל לאפר, אחת ולתמיד.
השלך לאש את המצפון והחירות.
מחר הם עלולים, חלילה, לפרוח בשנית.
(ספטמבר 1982)
חנוך לוין, "בוא אלי חייל נחמד", מערכונים ופזמונים 1, כל הכתבים, ספרי סימן קריאה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ספרי תל-אביב (2000).
לנגה.
מלחמה היא דבר עצוב וכואב.
כולם חושבים כך ללא קשר להשתייכותם הפוליטית למחנה כזה או אחר.
הצפון מותקף. הדרום מותקף. אינני מחרחר מלחמה,
אך אני מבין שהמלחמה הזו אין לה ולא כלום לכיבוש. היא מטעמי הגנה בלבד.
ארגון טרור רצחני, שמטרת העל שלו היא השמדתנו,
תוקף את העורף.
תוקף אזרחים.
עד שיגיע שלב המו"מ- אם יגיע, אינני סבור שיש דרך או צורך לנהל מו"מ עם טרוריסטים שפלים-
חובה עלינו להגן על העורף בדרך צבאית.
הפגיעה באזרחי לבנון כואבת גם לי, אך אנחנו לא עושים את זה להנאתנו.
אנחנו עושים את זה משום שאין ברירה אחרת.
הלוואי, הלוואי ויכולנו להפסיק את ההרג, אילו ידענו שיש פתרון אחר כדי למנוע מהצד השני להרוג בנו.
דיבורים, לצערי, לא ממש הוכיחו את עצמם.
שפרסמ/ה את השיר בפורום האתר של עמותת תובנה
http://www.tovana.org.il
מתלהמי הימין קוראים אותם כפשוטם. הם עוד ישלחו לך ברכות.
טוב, אני כמובן חושבת שזו מלחמת ברירה מובהקת, ומיותרת, ואסונית. לכן הצבתי את השיר כאן. אבל אין לי רצון להתווכח -עם הזמן אני נוכחת שהעובדות רק משמשות לכל צד להתבצר יותר עמוק בעמדתו. בכל אופן אני מכבדת את דעתך גם אם אני לא מסכימה. ואין ספק שאתה נמצא כרגע בחברה טובה…
שלום טלי
רבים בישראל מבחינים בין לבנון לבין חיזבאללה. והינה אני שומעת את סניורה קובע שחיזבאללה פועל בשם לבנון להשבת האדמות הכבושות חוות שבעה . איש , במסיבת העיתונים לא מזכיר את העובדה הפשוטה שהאום קבע שהחחות שיכות לסוריה. נכון, בירות בוערת וצר לי על כך ומה עם חיפה, כרמיאל, מרר , נהריה, נצרת. האם עלינו להצטער על שעדיין איננו במצבה של לבנון? והפליטים שלנו אינם פליטים ואלו היושבים במקלט, מה אתם. לא אתווכח על מהותה של מלחמה זאת. רק אזכיר את הזהות המוחלטת בין חיזבאללה לבין לבנון. אני כבר לא מאמינה לאפשרות הסדר מתוך רצון טוב . לעולם לא נתקבל
כקהילה לגיטימית. אני יכולה להבין זאת אך לא אקבל זאת בשום פנים ואופן , אם חפצת חיים אני.
רק החשש מפנינו יאפשר לנו הישארות סבירה באזור. חבל, עצוב והלוואי ואני טועה כפי שטעיתי כאשר החזקתי בדעות הדומות לדעות שלך.אולי דווקא מן ההשקפה המוותרת על יחסים מתוך בחירה והסכנה עם האילוץ נוכל לחיות בשקט, מן קיום של דו איום
כל טוב
שולמית
אהבתי מאוד את התגובה שלך ל"מצביע שמאל" ובכלל את הדיאלוג ביניכם. אי של כבוד לזולת בתוך ג'ונגל.
גם לפרגן זה די נדיר במחוזותינו… 🙂
וגם לשלומית אומר שאני מעדיפה לא להתווכח, אף שאני לא חושבת כמוך, בדבר "הזהות המוחלטת בין חיזבאללה ללבנון", ממש לא. אבל אני לא בקיאה במידע החדש שאת מביאה. אני קראתי על לבנון ועל ראש הממשלה שלה דברים אחרים. בכל אופן, אני ממשיכה להציב פה באתר מלים מהסוג שהצבתי עכשיו מתוך חרדה ודאגה קודם כל לחיים שלי ושל כולנו כאן – חשבתי שזה ברור. אני חושבת שהעורף הופקר בצורה מחפירה.
לא שלומית…
ורק טוב גם לך.
על עצים בת"א. מעוז האמונה שעוד אפשר לשנות משהו 😦 המדינה שלנו מאז ומתמיד פועלת, אוכלת ונופלת על חרבה – בדיוק, בדיוק כמו הצד השני. משהו אחר אנחנו מסרבים ללמוד כאן.
חייל אחד ששרד את בינת ג'בל מדווח הבוקר שזה היה "גיהנום עלי אדמות". עוד ועוד חיילים נהרגים ועכשיו רוצים לכבוש את דרום לבנון…. רק כוח אנחנו מבינים, ומסתבר שגם זה לא.
בכל אופן (בתפנית חדה) אחלה אתר יש לך!
באיטיות בלתי נסבלת, עם רגרסיות איומות ובמחיר דמים בלתי נתפס. ובכל זאת.
(מה לעשות, אני חייבת להיות אופטימית).
גם באופטימיות יש אמת, אני מאמינה. בכל אופן אין ספק שאנחנו חייבים לשמר קצת ממנה כדי לשרוד. אני בדיוק קוראת/כותבת משהו על זה עכשיו. ותודה לך שוב שאת כאן
על העצומה ששלחת.
השוואה למה שקורה היום – טמטום.