האויבת הגדולה ביותר של אזרחי מדינת ישראל, ציונים ולא ציונים, יהודים וערבים, היא הממשלה עצמה. הממשלה הזאת (כמו קודמותיה, אך ביתר שאת) היא האויבת של כל מי שחושב שצריכה להיות כאן מדינה דמוקרטית, בין אם הוא מאמין ב"יהודית-דמוקרטית" או סתם בדמוקרטית, במדינה אחת דו-לאומית או במדינת לאום ולצדה מדינת לאום אחר. זה לא משנה: הממשלה הזאת פועלת נגד אזרחיה, כלומר נגדנו, היא מבקשת לייהד את השטח שבשליטתה* בכל מחיר, בעיניים עצומות, בלי עכבות של מוסר וחוק ובלי מחשבה מינימלית לטווח שרחוק יותר מעוד יומיים. נגד ממשלה כזאת צריך להילחם בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותנו כאזרחים – היא כבר מזמן חצתה את כל סייגי החוק והצדק, היא העבריינית הגדולה ביותר באזור.
לא התכוונתי לכתוב ממש פוסט, אלא רק לתת לינקים לשתי רשימות מצוינות בנוגע למעשה נבלה נוסף שהממשלה עשתה אתמול, אסון שכמובן (!?) לא מדווח עליו בשום מקום:
אייל ניב {אמת מארץ ישראל}: החוק בשירות הגנבים
גדי אלגזי: ממשלת ישראל נגד אזרחי מדינת ישראל [כן גנבתי לו את הכותרת]: פרק במלחמת ההתשה נגד הבדואים
הפיצו, התריעו, עלו על הבריקדות הוירטואליות ובואו גם להפגין – זאת חובתנו, חובתו של כל מי שמבין שהוא חי כרגע במדינה אתנוקרטית, אנטי-הומאנית ומחרחרת מלחמה (גם אם היא קוראת לעצמה בשלל שמות יפים), ורוצה להמשיך להיות מסוגל לראות את פניו בראי, ורוצה בכל זאת להמשיך לחיות בה.
* הכוונה: זה שבשליטתה וזה שהיא חופרת בציפורניה במאמץ ובזרועות מתוחות, תוך שהיא ממתיקה סוד וקורצת בחביבות לבריוני יצהר, תפוח ומעון. וכמובן – מי יודע על איזה אינטרסים כלכליים מדובר פה למעשה, בשיתוף פעולה ישראלי-אמריקאי, אינטרסים שחוצים בפועל הבחנות מיושנות כאלה של מוצא ודת ולאום. "ייהוד" נשמע לי בכל זאת אידיאולוגי מדי, עם כל הכבוד.
נ.ב. כמובן, המדינה גם רוצה לגרש 400 ילדים ישראלים, דוברי עברית, שמכירים רק אותה ושאין להם לאן ללכת; היא גם רוצה שהאזרחים הערבים שחיים בין המושבים של אזור לוד יגידו "פוף" וייעלמו פתאום. בכלל, היה כ"כ הרבה יותר נוח אם היה אפשר להעלים אנשים כמו שמעלימים בעיות, דא עקא שדווקא האנשים האלה נוטים כמו להכעיס לא להיעלם – פשוט, אין להם לאן ללכת.
טלי יקרה,
לממשלה הנוכחית יש אג'נדה פוליטית מובהקת השמה את מעמדם של האזרחים היהודיים בלבד על ראש שמחתהּ. ראש הממשלה, הוא תמיד היה בעיניי סוג של מפדלני"'ק בעל הווי מתנחלי, אך נטול-כּיפה. ליברמן, הוא מאותו הסוג, ממש. את אנשי "הבית היהודי" הס מלהזכיר, משום שזהו ההווי המולך שם. ש"ס צריכה לבנות עוד ערים חרדיות כגון: מודיעין-עלית ובית"ר-עלית, בכדי לשכן את צעירי ישיבותיה. לכל המפעל הזה, שותפים לא מעט תורמים, בתוכם: מיליארדרים אמריקניים ניאוו-ליברליים-רפובליקנים יהודיים, השולחים את ילדיהם החילונים, לישיבות בארץ, כגון: "ישיבת הכותל, ומשם הם שבים "מחוזקים" ולאומניים, ולכן מחפשים בדביקות שידוך יהודי בשובם לארה"ב, וממשיכים לתמוך בישיבות וברבנים פה ובמפעל ההתנחלות, ולהשמיץ ערבים-פלסטינים בכל הזדמנות.
כדתי, הוצעו לאשתי ולי בשעתו פרוספקטים של "רמת אליישיב" פרוייקט בניה-יהודי- דתי-לאומי בלוד במחירים די מצחיקים, ובסבסוד ממשלתי. באמת. כמובן שלא היה שם כל אזכור לעובדת המצור המושת על הפלסטינים-הישראלים בלוד, לפנות את השכונות הותיקות, איומים שהם מקבלים, וכל מיני מאורעות אחרים.
זו אינה הפעם הראשונה שבה הממשלה הישראלית מתייחסת לתושביה הערבים של מדינת ישראל כבלתי קיימים. אחרי הכל, בתיהם הישנים-העתיקים, מכערים לתושבי "רמת אליישיב" את הנוף.
אם לא תגלי לאף אחד אספך לך שלפני כ25 שנה הייתי פעיל באגודה לזכויות האזרח-בצפון ועסקתי רבות בנושא היישובים הבלתי מוכרים-אז יצרנו את הקשר הראשוני בין גוף שנקרא אגודת הארבעים לאגודה.
כך גם למדתי את הנושא עם אדם יקר פעיל שמאל ציוני דב צ'רנוברודה ז"ל שנהרג בפיגוע המתועב במסעדת מצא. מדב ז"ל שהיה אמפתי מאד לבדואים למדתי מתי נכון להכיר ביישוב ומתי לא ועד כמה גם פתרונות הוגנים אינם ניתנים ליישום .
גם בנושא זה חשוב לטפח יחס קצת יותר מקצועי ומעמיק – לא נכון שהבדואים צודקים בכל דרישותיהם ,לא נכון להכיר בכל מקבץ פחונים של משפחה המבקשת לגור לבד בערוץ נחל זה או אחר כיישוב. מגמות הריכוז אינן פסולות כשלעצמן ואת הנטייה הבדואית לקדש כל מעברונת כיישוב לא מוכר אין הכרח לקדש.
זה לא אומר שאין לבדואים טענות צודקות וזה לא אומר שאין למדינה אינטרסים לאומיים וןכ יהודיים חיוניים ונכון שחייבים לאזן ובכל מקום יש למצוא פתרון המתאים לו -רק שכרגיל הפשטנות הזאת יחד עם המגמה להאשים את המדינה בכל דבר די מיגעת- אם אלו הפולעים כיום למען הבדואים מעוינים שיתיחסו אליהם ברצינות שיגלו רצינות מצידם
משה, ברור שזה לא שחור לבן אבל כאן לא מדובר במקבץ פחונים אלא ביישוב ותיק שתושביו – נורי אלעוקבי הוא המפורסם שבהם – מנהלים כבר שנים מאבקים משפטיים מול המדינה. אולי דווקא משום כך עלו עליהם באישון לילה והחריבו כך כפר שלם שתושביו חסרי כל. אתה בוודאי לא יכול להצדיק פעולה כה אכזרית וחסרת שחר כזאת, פעולת מלחמה לכל דבר.
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=729676
קראתי את הכתבה ולא השתכנעתי. קיימים מקבצי פחונים בדרום שקיימים עשרות שנים שאינם מבטאים אלא את אורח החיים הבדואי של התיישבות היכן שא לך אם או בלי זכויות קניין. יש לציין שגם אם שטח מסויים הוא בבעלותך אין לך בהכרח זכויות בניה אלא לכל היותר אתה רשאי לעבד את אדמתך בו. ואלפי משפחות יהודיות ,בכללן משםפחת אשת הח"מ ,מודעות עד כאב לעובדה, זאת. עשרות שנים שילמו מס רכוש על אדמה שהוגדרה כחקלאית ,ללט אפשרות בניה, בואכה האופרה של עפולה.
כשטיפלתי ביישוב בדואי בצפון היה דובר במשפחה אחת,די גדולה של כ150 איש שהתפזרה ל4 מקבצי בתים. כל מקבץ היה במרחק של כ500 מ/ מהשני. אחד על ראש הגבעה ,אחד בוואדי אחד ושניים על גבעה סמוכה . הוצע להם להתקבץ לישוב מוכר אחד היכן שמצוי הריכוז הגבוה ביותר -מבלי לפגוע בזכותם לעבד את השטחים החקלאים. הם סרבו-כל מקבץ רצה לחיות לעצמו ואת זאת כבר איש מתומכיהם לא יכול היה להצדיק.
השיקולים אם להכיר ביישוב הם מגוונים. כמה תושבים יש,כמה יגורו ביישובים סמוכי,עלות התחברות לתשתיות, אפשרויות מיקום בתי ספר ,מרפאות,אפשרויות למגוןרים בישובים סמוכים ועוד[אם לא שמת לב כמעט לא מוקמים יישובים חדשים
א) כל זה עדיין לא מצדיק מחיקה של הכפר, הריסת בורות המים, ריסוסים מהאוויר וכד' ב) קראת גם את הרשימות שאליהן אני מפנה, של גדי אלגזי ושל אייל ניב? אייל מספק מידע רב, כולל מפות, על ההיסטוריה של הנגב. אני מבינה שהיה לך ניסיון בשטח, ואני חוזרת ואומרת שאני יודעת שהדברים הם לא שחור ולבן, ומן הסתם גם יחס גורר יחס, וגם אני גרתי באזור ומכירה קצת, ובכל זאת – אין בסיס להשוואה בין התנהגות האזרחים ובין ניסיונות הנישול השיטתיים שבאים מלמעלה, שם ובכל מקום בארץ ישראל. הצעד הבא הוא טיהור אתני של ממש, ואם נמשיך לשבת ולהטיל דופי באזרחים במקום לראות בעיניים פקוחות מהי המדיניות השיטתית של המדינה מיום היווסדה לא נוכל לעצור את הגלגלים של המכונה הזאת ונהיה אחראים על האסונות שהיא תמיט עלינו ועל כל האזור.
אם הכפר הוא בלתי חוקי ואין כל הצדקה וכוונה להכשירו כחוקי אז בהחלט מוצדק וחובה להרוס אותו. אם לא כן אזי הנורמה תהיה שכל אחד יכול להקים את ביתו היכן שמתחשק לו. יש בכלל איזו נטיה לרומנטיזציה של הבדואים וחיי "הנוודות " שלהם נטיה שאין לה שמץ של הצדקה.הם כבר מזמן לא ממש נוודים ויש להם כמה וכמה דרכים להתפרנס שאינן מקובלות .
איך הסיפא שלך (על הרומנטיזציה של הנוודות) קשור לרישא ו/או למשהו בפוסט הנוכחי שלי או בתגובות לו? חשבתי פשוט להשאיר את הדברים ללא תגובה ולתת להם לדבר בשם עצמם, אבל בשביל להבהיר – הרושם שאני מקבלת משרשור תגובותיך (ולא בפעם הראשונה, ואני לעומת אחרים עוד המשכתי ונתתי לך קרדיט גם אחרי הרבה יציאות תמוהות שלך) הוא שאתה פשוט מנסה בכל דרך – עקבית או לא, הגיונית או לא, רצינית ורציונלית או לא – לטרפד ולבלום כל ביקורת כנגד הסטטוס-קוו הגזעני של ממשל(ו)ת האפרטהייד בישראל. מוזר וחבל. אתה מוזמן כמובן להמשיך, אבל רק שתדע שזה הרושם שיצרת אצלי, ואני כבר פחות אטרח להתווכח איתך בעניינים פוליטיים – פשוט חבל על הזמן והכוח.
טלי
טוב לראות אותך שוב על המגרש. (לי לפחות היתה הרגשה שנעלמת, אבל אולי אני שלא הייתי פה).
הי! ברוך השב 🙂 דווקא היה כאן לא מעט בחודשיים האחרונים, אולי לא ב"מגרש" הזה, קצת במגרשים אחרים, אבל כן כן, אני [טפו חמסה] פה.
טלי,
תודה. בחודשים האחרונים זה נראה באמת כמאמץ משולב לסילוק הערבים, בהרבה מאד מוקדים במקביל. חבל שאת נותנת לגולדבלט לקשקש בלי להעמיד אותו במקומו. קודם כל, עניין החוקיות עדיין לא הוכרע – המדינה כאן מחקה כפר לפני שבית המשפט הכריע סופית בעניין:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1178648.html
שנית, גם אם זה היה "חוקי", ידוע היטב איך ולמה נחקקו חוקי הקרקעות, למי מקצים ולמי לא, מדיניות הייהוד (חוות הבודדים) ועוד ועוד. כל זה מפורט יפה אצל איל ניב, ולא מפליא אותי שגולדבלט לא טורח להתייחס – העובדות וההסטוריה לא מעניינות אותו.
תודה
הוועדה העממית אלעראקיב * פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי * תנועת התחברות-תראבוט * סולידריות שייח' ג'ראח * פורום הכרה
ביקור הזדהות ביום שבת, 31.7.10, 10:30
בעקבות מסע ההרס באל-עראקיב – בואו לתמוך ולהזדהות!
…
ביום שבת הקרוב נבוא בהמונינו להביע סולידריות עם תושבי אל-עראקיב. שימו לב: אל-עראקיב חיה וקיימת, אך כרגע הכפר משקם את עצמו במאמצים לאחר ההרס. יש מחסור בתשתיות והחום גדול. הביאו איתכם לכן את כל המזון הדרוש לכם, מים בשפע – ומארזי מים להתחלק בהם עם תושבי המקום.
במהלך הביקור ייערכו עבודות שיקום בכפר וסיורים בהדרכת אנשי המקום. הביאו אתכם בגדים מתאימים לעבודה, כובעים (!), נעליים סגורות, מים בשפע וצידה.
תושבי אל-עראקיב אינם פולשים – הם הבעלים החוקיים של האדמה
לא ניתן להרס לעבור בשתיקה – חייבים לבוא ולתמוך בתושבים!
הסעות:
תל אביב: רכבת ארלוזורוב – חניון סיקסט, 9:00;
ירושלים: חניון גן הפעמון, 09:00;
המגיעים במכוניות – אנא הודיעו על כך והגיעו לנקודות המפגש; נזדקק למקומות נוספים!
מקום מפגש למכוניות פרטיות בנגב: צומת להבים כיוון דרום, 10:15
הרשמה מוקדמת: manor12@zahav.net.il; tarabut@gmail.com;
רקע
תושבי הכפר אלעראקיב סולקו מבתיהם ומאדמתם בראשית שנות ה-50. בסוף שנות ה-90 חזרו חלק מן המשפחות להתגורר בכפרם. רוב המשפחות מתפרנסות מגידול צאן ומעבודה מחוץ ליישוב. ניסיונות לעבד את האדמה ולזרוע דגן נתקלו בהשמדת היבולים מצד הרשויות.
למרות שתביעות הבעלות על הקרקע טרם הוכרעו, במסגרת המאמץ לייהוד האזור ולפינוי הבדואים להחכיר חלק ניכר מאדמות הכפר לקק"ל כדי ליערו. בשנה האחרונה ביצעה הקק"ל עבודות חסרות תקדים בהיקפן באזור ונטעה עשרות אלפי עצי סרק.
ביום שלישי בבוקר פשטו על הכפר 1500 שוטרים ואנשי יס"מ רבים, מצוידים בנשק חם, רימוני הלם, וציוד לפיזור הפגנות, סילקו בכוח את התושבים מבתיהם ואפשרו למהרסים להרוס את הכפר עד היסוד. מטע זיתים בן מאות עצים נעקר גם הוא. הכפר זוכה לתמיכה גדולה של כל הקהילה הבדואית והערבית בישראל והזדהות ציבורית רחבה של כוחות הדמוקרטיה בישראל.
תרומות: המחאות לפקודת: "מטה הקואליציה" ת.ד. 1335 כפר-סבא 44113.
הארגונים החברים בפורום הכרה: אגודת הארבעים – להכרה בכפרים הערביים הבלתי מוכרים, גוש-שלום, האגודה לסיוע והגנה על זכויות הבדואים בישראל, הטלוויזיה החברתית, המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית, הוועד הישראלי נגד הריסת בתים, יש גבול, פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי, פרופיל חדש, קואליציית נשים לשלום, שומרי משפט-רבנים למען זכויות אדם, תעאיוש- שותפות ערבית-יהודי
[…] הבאתי זה לא מכבר להנאת הקוראות הצעירות של הבלוג. בעקבות מחיקתו של יישוב לא-יהודי נוסף בארץ ישראל ולקראת …, חשבתי לרתום שוב, כמיטב המסורת הצרפתית המפוארת את […]