זהו. הוחלט ונחתם. וועדת החינוך של הכנסת אישרה ברוב קולות (שניים נגד אחד) את תכנית "הדור הבא" של צה"ל שמצמידה קצינים בכירים לכל תיכון במסגרת תכנית ההכנה לשירות הצבאי. מעכשיו הבנים הישראלים יהיו 'מורעלים' על השירות הקרבי לא רק במשך שלוש שנות השירות עצמו אלא גם במשך כל שנות התיכון.
זה הדיווח ה'רשמי' על מה שהתנהל שם, בישיבת הוועדה. ואיך התקבלה ההחלטה באמת? פרופ' יעקב כתריאל, שיזם את מכתב המחאה שעליו חתמו מאות (והמספר ממשיך לעלות) אנשי חינוך, מורים, מרצים וסטודנטים (וגם שפחתכם), נכח בישיבה ושלח אחר-כך רשמים ממה שהתחולל בה. הדברים כה מאלפים שמצאתי לנכון להביא אותם כאן מלה במלה (ובסיום גם בונוס בלעדי: מלות השיר "הדור הבא"! – אל תלכו לשום מקום):
יעקב כתריאל –
הערות "פרטיות" על ישיבת ועדת החינוך של הכנסת ב- 12.1.05
הועדה דנה בהצעות שהגישו חברי הכנסת ברכה ושריד (בנפרד) לבטל את התכנית להצמדת סגני אלופים לבתי הספר, אשר שם הקוד הצבאי שלה הוא "הדור הבא".
הגיעו לדיון מטעם חותמי המכתב לשרת החינוך ד"ר דיאנה דולב, אורנת טורין, ד"ר אורי רם ופרופ' יעקב כתריאל. יקותיאל אלעזר, החתום על המכתב, הגיע כנציג ארגון המורים התיכוניים. כן הגיעו שני תלמידים מתיכון עירוני א בתל-אביב שהשתתפו באירוע המחאה כנגד הרצאת קצין צה"ל בבית ספרם.
חומר הרקע הרלוונטי הוא קובץ מערכי השיעורים של פרוייקט "הדור הבא" (כ-130 עמודים, ושלושה תקליטורי מצגות). חומר זה היה בידי משתתפי הדיון מטעמנו. מקצתו נשלח על ידנו לח"כ שריד. שאר חברי ועדת החינוך לא ידעו דבר וחצי דבר על מהות התכנית, עובדה שלא הפריעה להם להביע עמדות צפויות לחלוטין, הנגזרות מעמדתם הפוליטית. ח"כ ברכה הביע עמדה עקרונית בעד שמירת האוירה הלימודית הפתוחה והביקורתית ונגד הדוגמטיות צרת האופקים של תפישת העולם הצבאית. חברי הכנסת שתמכו בתכנית התייחסו למטרות ותכנים שאינם משקפים כלל ועיקר את התכנים והמסרים הפוליטיים והאידאולוגיים של מערכי השיעור, את ההצגה המגמתית והמעוותת של אירועים בתולדות המדינה והצבא, ואת הרדידות המחפירה של מערכי השיעורים בפרוייקט.
הגדילה לעשות יו"ר הועדה, ח"כ פולישוק-בלוך (אשר ליצני הדור מכנים בחיבה "פוליטרוק-ברוך") שנשאה נאום על כך שהחינוך לערכים אינו מתפקידו של הצבא, אולם הצביעה נגד פסילת תכנית "הדור הבא".
ועדת החינוך מונה חמישה עשר חברי כנסת.
הישיבה נפתחה ב9:00 בנוכחות שלשה חברי כנסת (פולישוק-יו"ר, שריד, ברכה) בנאום ארוך של חבר הכנסת שריד, שעיקרו שהצבא אמון על הצבאיות, אפילו לא על הביטחון הלאומי,ובודאי לא על ערכים ועל חינוך תלמידי התיכון. הדובר התייחס בחריפות רבה להצהרת קצין חינוך ראשי במבוא לקובץ "הדור הבא": "הדור הבא של צבא ההגנה לישראל …. הוא בעיקר בבואתה של החברה הישראלית לעתיד לבוא, דיוקנם של האזרחים החדשים בחברה ובמדינה" – והצביע על חומרת השאיפה של הצבא לעצב את ערכיה של החברה האזרחית.
אני מבקש לציין שבמהלך הישיבה נכנסו ויצאו חברי כנסת אולם בכל רגע נתון לא נכחו יותר משלושה חברי כנסת באולם הישיבות. ההצבעה התקיימה בתום הישיבה (10:50) בהשתתפות שלושה חברי כנסת (פולישוק ופינקלשטיין שהצביעו נגד הצעתם של חברי הכנסת שריד וברכה לבטל את פרוייקט "הדור הבא", וח"כ ברכה שהצביע בעד הצעתו). ח"כ פרופ' יולי תמיר, שבשיחה טלפונית הביעה תמיכה בעמדתנו, לא הגיעה לישיבה. ראוי לשבח את ח"כ גפני אשר היה נוכח כאשר הטחתי בחברי הכנסת שהם דנים ומצביעים על הפרוייקט מבלי שטרחו לקרא את תכניו – ואשר הכריז כי איננו דן בעניינים שאינו יודע עליהם – ועזב את החדר מבלי לנקוט עמדה. [הצטערתי שהוא עזב לפני שהספקתי להצביע על כך שמערכי השיעורים משתמשים במטבע הלשון "מדינה יהודית-דמוקרטית" אולם בעוד הרלוונטיות של היות המדינה דמוקרטית לגבי יחסי הצבא עם הדרג האזרחי באה לידי ביטוי במערכי השיעור (במטרה לבסס איסור על סרבנות מצפון בצבא), אין בהם כל התייחסות למילה "יהודית" בצרוף "יהודית-דמוקרטית". אפשר כמובן לציין את שמירת הכשרות – אולם זה לא נעשה. הערה זו איננה בגדר הבעת עמדה על העניין עצמו של "יהודיות" הצבא. היא נועדה רק להדגים את השטחיות והרדידות הבאה לידי ביטוי בין היתר בשימוש במטבעות לשון שחוקות ללא תשומת לב לתוכן ולרלוונטיות שלהן].
ראוי לתעד התבטאויות חמורות ביותר של חברי הכנסת מגלי והבה ואורי אריאל שכוונו אל חבר הכנסת ברכה. והבה טען בחריפות יתרה כנגד זכותו של ח"כ ברכה להביע עמדה בנושא הנדון. דבריו של ח"כ והבה נשמעו באזני כדברי הסתה. הגדיל לעשות ח"כ אריאל שהצהיר כי ח"כ ברכה יהיה שר החינוך במדינה אחרת. דברים אלה נשמעו באזני כאיום המכוון לכלל אזרחי ישראל הערבים. ח"כ ברכה לא הגיב אולם אני נהגתי כאורח חצוף ומחיתי בחריפות על דברי שני ח"כים לא נכבדים אלה. מחאותי העלו את
חמתם וגם את זו של יו"ר הועדה. ח"כ ברכה תמך במחאותי.
אינני מוצא למקום לטרוח ולדווח את תוכן דבריהם של חברינו – אשר כל אחד ואחת מהם אמר\אמרה דברים מעניינים ורלוונטיים מאד – שכן הם נפלו על אזניים ערלות. גרוע מכך, להוציא חברי הכנסת פולישוק וברכה חברי הכנסת האחרים שהשתתפו נכנסו לחדר הישיבות כדי להביע דעתם אך לא טרחו להשאר ולהאזין לדברי המשתתפים האחרים (ובכללם דברינו שלנו).
הדווח ב Ynet הוא חלקי, ובפרט מתעלם מנוכחות נציגינו ומדבריהם, אולם העובדות המצויות בו הן בעיקרן נכונות. דווח זה לקוח (כנראה) מן ההודעה לעיתונות של יו"ר הועדה (המצויה באתר הכנסת).
אם מדברי משתמע שלא התרשמתי עמוקות מעומק הדיון של חברי הכנסת בוועדה, אינני מתכוון להתאמץ ולהכחיש זאת.
אולי יש עניין בדברים שאמר לי לאחר הישיבה אלוף-משנה שאת שמו אינני זוכר ואשר השתתף בה – אשר ציין במרירות שדחיית גיל הפרישה לגמלאות של קציני צה"ל שהוחלט עליה לאחרונה יצרה בעיות קשות עבור הצבא ושיבשה את תכניותיהם של קצינים אלה. הוא לא אמר לי שהתכנית הנכחית מהווה ניסיון לפתור חלק מבעיות אלה.
תגובה מעניינת נוספת של אותו קצין באה בתשובה להערתי על הרדידות של סקירת תולדות צה"ל באחד ממערכי השיעור. כך, למשל, נכתב שם שמלחמת לבנון (1982) פרצה בעקבות ניסיון ההתנקשות בשגריר ישראל בלונדון. הקצין הסכים איתי שאפילו סגן-אלוף טיפש במיוחד מבין שמדי
ה איננה יוצאת למלחמה בלבנון בתגובה על ניסיון התנקשות בלונדון, אולם טען שזה מה שכתוב בגרסה הרשמית של תולדות צה"ל, אשר אסור לו לחרוג ממנה. עד כאן פתיחות ומחשבה ביקורתית.
I rest my case.
יעקב כתריאל
ועכשיו, כמובטח – ההימנון שנכתב במיוחד עבור פרוייקט "הדור הבא". ניתן לשמוע ביצוע שלו על גבי תקליטור בהוצאת קצין חינוך ראשי (וכולם מוזמנים להצטרף בלו-לו-לו):
הדור הבא
מילים: שוש רהב
לחן: אייל חביב
כשנולדנו היו שמים, ידיים ויופי תם,
מסרנו כדור כיוונו אופן ודגל גם,
ב-א' קראנו ב-ז' בגרנו ב-י' התאהבנו
בנעורים מורים שיעורים וציונים בעטנו.
פזמון: מתגייסים ומצדיעים – הדור הבא
נוהרים מעברים נכונים ודרוכים – הדור הבא
לוחמים וחולמים – הדור הבא
אכזבות תסכולים אהבות בם התחבטנו,
הפכנו בין ליל ילדות לנעורים ושאלנו
על קד"צ וגיוס על מש"ק כנפי טיס
על רוחו של צה"ל וכוחו של הגיס
פזמון: מתגייסים ומצדיעים – הדור הבא
נוהרים מעברים נכונים ודרוכים – הדור הבא
לוחמים וחולמים – הדור הבא
בפתחה של תקופה בה מורשת וקרב
פקודים ומפקדים לילות גשם – שרב
נשעט קדימה לקולו של מפקד – אחריו
גם שלום בו יבוא ואנו בעקבותיו
פזמון: מתגייסים ומצדיעים – הדור הבא
נוהרים מעברים נכונים ודרוכים – הדור הבא
לוחמים וחולמים הדור הבא
כל הזכויות שמורות לקצין חינוך ראשי, צה"ל.
איך אומרת גב' פולישוק? "החברה צריכה להיות אזרחית ומושתתת על נורמות אזרחיות כאשר הצבא הוא חלק מהעם". נו, ועם הגיון מופתי שכזה אפשר להתווכח בכלל? קטונתי.
"המנהיג עושה שימוש מגוון ויצירתי בענישה"
מאיר שלו מצטט מתוך מערכי השיעור של התכנית, אותם מערכי שיעור שמנכ"לית משרד החינוך והח"כים הנכבדים לא הספיקו לקרוא – כנראה (ולאחר קריאת הקטעים הנבחרים – זו האפשרות הפחות מפחידה).
פורסם היום ב'ידיעות' – לא נמצא ב- ynet – ותודות לפרופ' כתריאל יש לכל המסכנים מחוסרי העיתון כמוני גרסה סרוקה: שני קבצים, צריך – מקווה שאפשר – להדפיס ולהניח אותם אחד מעל השני. המאמץ שווה.
טוב מאוד.
אם כבר נהרגים בני 18 אז לפחות עם חיוך של שביעות רצון על הפנים.
מעבר לזה אין לי מה לומר.
תודה לך טלי על החשיפה המזעזעת.
מדהים איך ממשלה ימנית ייצרה משהו כה סטאלינסטי.
עיניים?
עוד דוגמא לפריירים שהצביעו 'שינוי' בעד מי הם הצביעו באמת.
(ואסור לשכוח את שני השרים לשעבר בשינוי שהצביעו פעם בעד שלילת זכויות בחירה ממי שלא שירות).
מפלגה פאשיסטית של העשירון הליברלי-כלכלית.
לא שהאחרים טובים הרבה יותר.
ולעניין עצמו: בזמני, שהוא קצת רחוק (יחסית) היה מחנה גדנ"ע (שדווקא אני שמח שהסביר לי טוב לקראת מה אני הולך) וקצינים שבאו לפעמים לעשות הרצאות. פעם גם צירפו אותנו לסיום הצעדה של הצנחנים לכותל. זה על פני השטח.
מתחת לפני השטח, נראה לי שגם עקבו אחרי תלמידים באופן אישי וסימנו אותם, יש לי על זה עדויות ורסיסי עדויות שגורמים לי לשער, גם אם לא להיות בטוח במאה אחוז, שמעקבים כאלה (עוד מבית ספר יסודי!) עזרו למערכת לסמן אותי כפי שסימנה.
גם היה ידוע שיש "תיק אישי" שהתלמיד לא רואה אותו לעולם ובו יכולים כל מיני מורים, מחנכים ויועצים מה בראש שלהם בערך, ומי יודע לאן זה עובר. אני לא יודע מה קרה עם זה במהלך שנות ה890 העליזות, אבל עכשיו תהיה מסגרת רשמית גלויה לעשות את זה לכל תלמיד. אני לא יודע אם זה לא טוב במובן שזה יעשה את התלמידים מודעים יותר למעקב שנעשה עליהם, לעומת סתרי הסתרים ואחורי הקלעים שבהם (כנראה בטוח) נעשו הדברים פעם. זה קצת ציני מה שאני אומר, כי בכל מקרה מצטיירת תמונת עולם מחרידה שמחרידה גם אותי, למרות כל השנים שעברו המחשלות כביכול ומעניקות נסיון.
שהם מייצרים. אסוציאציה דומה היתה לחברה שלי היום, בהקשר אחר לגמרי, כשסיפרתי לה על התינוק שהופרד מאמו העובדת הבלתי-חוקית שיושבת עכשיו בכלא (ראו אצל ריקי, כאן ברשימות).
זה לא מפתיע שממשלה 'ימנית' מתנהגת כמו ממשלת סטלין. כל משטר – שבלי קשר ליומרותיו, הצהרותיו ותדמיתו-העצמית – מתנהג בצורה כוחנית, פולשנית ודיקטטורית ומתרץ את זה בצרכים לאומיים (שלא לומר לאומניים) הוא משטר ימני באופיו, בין אם מדובר בדיקטטורה של מוסולוני או בזו של סטלין.
העלאה על נס של 'ערכים' פאשיסטיים-בעליל של קולקטיביזם וציות-עיוור – כמו שאנחנו שומעים מפי דוברים שונים בנוגע לנושא הסרבנות – מה הם אם לא נשמת-אפה של החשיבה הימנית.
כמעט העליתי לכאן את "שיר הטבח הגדודי" של חנוך לוין.
אח"כ החלטתי שהציטוט מפינק פלויד, והאסוציאציה (המובלעת) לציור המבעית של מטחנת הבשר בסרט – מספיקים.
כתבנו כנראה באותו הזמן….
אני מבינה מדברי שריד וכתריאל שהחידוש הבולט בתכנית הזו היא הרחבה משמעותית של ה'הכנה' המדוברת, שתקיף את כל שנות התיכון, ותכלול נוכחות הרבה יותר מאסיבית של קצינים בבי"ס – שאמורים לשמש ככל הנראה כמודל להזדהות והערצה. הצבא אמנם ניסה לטשטש בהתחלה את התכלית העיקרית של התכנית הזו ואמר שלמרות ששיעורי ההתנדבות ליחידות קרביות הם עדיין מאוד גבוהים, בכל זאת יש צורך בליווי ומענה על שאלות וכו' וכו'… מהשיר החביב שהובא כאן וממערכי השיעור שפרופ' כתריאל הדגים כאן על קצה המזלג, וגם – כמובן – מהנתונים הממשיים על המוטיבציה לשירות ביחידות קרביות, אני מתרשמת שזו בדיוק מטרת התכנית הזו: לעודד התגייסות לשירות קרבי.
ואני אתאפק ואעצור כאן.
והסטוריוני מצעד-המחץ פוטנציאליים בבתי הספר העתידיים (כל עוד תיושם התכנית, ננסה לקוות שכמה שפחות) יהיה להם יותר קשה, יופעל עליהם יותר לחץ מצד הקונפורמים, אלה, את יודעת שהתכנית אינה מסוגלת באמת להזיק להם כיוון שהם כבר נמצאים עם נזק מולד. יהיה עכשיו הרבה יותר קל לחשוף מיהו "ה.מ.מ" פוטנציאלי ומי קונפורמי, ולה.מ.מים יהיה יותר עם מה ועם מי להיאבק.
ואולי הם יצאו חזקים יותר, ואולי גם הקצינים ייחשפו בחולשותיהם ובטפשויותיהם לעיני נוער, שעד היום ראה בהם אלוהים משום שעוד לא הכיר אותם.
צריך לחשוב על הטוב בכל דבר. סימן של ציניות.
מעט ששוווש, והרבה רהב.
(ואני לא רוצה להביא כאן את ההגדרה של מילון דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה ל"שוש". תחפשו ותיהנו)
של יעל ברדה, שראיתי עכשיו באתר "הגדה השמאלית":
אֲדוֹנִי הַסְּגַן אַלּוּף
זֶה הוֹלֵךְ לְהִשָּׁמַע חָצוּף
אֲבָל אוּלַי פָּשׁוּט תָּעוּף
לָנוּ מֵהַמַּחְשָׁבוֹת
שֶׁל הַיְּלָדִים?
אֲדוֹנִי הַסְּגַן אַלּוּף
הֲרֵי עוֹד כַּמָּה שָׁנִים
גַּם תִּקְּחוּ לָהֶם
אֶת הַגּוּף
מְדִינַת הַחֲלוֹמוֹת שֶׁלָּהֶם
תַּהֲפֹךְ לְחָלָל
שָׁקוּף רָדוּף שָׂרוּף
אֲדוֹנִי הסְגַן אַלּוּף
אָז אוּלַי תַּשְׁאִירוּ לָהֶם
עוֹד קְצָת אֶת הַלֵּב
עוֹד קְצָת נֶפֶשׁ
עוֹד קְצָת חַיִּים חַיִּים
עוֹד קְצָת
לִפְנֵי שֶׁתַּהַפְכוּ אוֹתָם
לִרְכוּשׁ צה"ל
מִבִּפְנִים
* נכתב ערב השקת תוכנית סגן אלוף לכל תיכון.
http://www.hagada.org.il/hagada/html/modules.php?name=News&file=article&sid=3093
מדהים השיר
ואחרי שהוקעת בצדק את המיליטריזם האוכל כל חלקה טובה אצלנו, אנו מצפים לפוסט לא פחות נלהב על תוכנית "כל תלמיד שהיד" הנפוצה אצל בני דודינו. את יודעת, נו, ההיא שבה אנשי רוח מהחמאס, מהג'יהאד ומשוהדא אל אקצה מלמדים את הנוער שערבי טוב זה ערבי עם חגורה. אצל קוברסקי תוכלי בטח למצוא כמה לינקים מתאימים.
אנא הרחב קצת על "המעקב" שחווית . נידמה לי שאני מכירה את זה מניסיון אישי, אבל אם מדברים על זה בגילוי לב יש נטייה להישמע פרנואיד.
כפי שאנו רואים, גם בלי הצהרות פשיסטיות הצבא "סימן" ילדים לצרכיו, בשקט ובחושך ובחסות משרד החינוך ואולי עוד מוסדות. מבחינה מסויימת, מה שתמיד מנחם אותי בעליית הימין המטורף זה שכל מה שהיה מתחת לרצפה, מכוסה בדיבורים יפים על דמוקרטיה עולה על פני השטח. לא שהדברים באמת השתנו, אלא שהימין לא מסתיר את זה, כיון שלדעתם זה אחלה, ואילו משטר המערך הצבוע, דיבר בלשון אחת ועשה בחושך הפוך מזה. אולי…בצורה אבסורדית, הדברים משתפרים. מזכיר לי סצנה נפלאה מהסדרה אני קלאודיוס, כאשר הקיסר הקשיש, לאחר שראה את כל האידיאלים שלו מתמוטטים אחד אחד נגד עיניו, עומד בחדרו ואומר שאולי עדיף שהרעל יעלה ויציף את רומא, וכל מה שהיה חבוי יצא החוצה. לא זוכרת המילים המדוייקות, אבל הרעיון ברור. הליכוד והפלגים המופרעים מיליטריסטים שלו הם בבחינת הילד המטומטם שצועק "המלך עירום וזה אחלה" או משהו כזה. קל יותר להתמודד עם "דור ההמשך" המטופש הזה מאשר עם הקנוניות שהיו קודם, לא ? כמה שיותר גרוע, נהיה אולי יותר טוב.
מחכה שטלי תספר לנו מה היה ביום ראשון בבית המשפט? משום מה לא נאמר כלום בשום כלי תקשורת למעט הערונת אחת של מגיב בגדה השמאלית שהאירוע גרם לו להמציא מילה חדשה "הרקב שופטים"
מבריק.
אני רוצה לקנות כמה חולצות, איך אפשר לעשות את זה בלי לנכוח בהפגנה או עצרת ? אולי בדואר ? אין לי אפשרות להגיע לאירועים, אבל ליבי שם.
אנחנו מתחילים להסכים זה עם זו, כל ה- raison d'etre שלך באתר הזה בסכנה….
הרי כל הזמן אמרתי שהחברה הפלסטינית היא תמונת-ראי של החברה הישראלית. כל מה שהם יודעים הם למדו אצלנו. ועוד כשאתר זה היה בחיתוליו התווכחתי איתך ועם מגיבים אחרים, שצעקו – הם, הם! – בעוד שאני העדפתי לצעוק – אנחנו! אנחנו!
אז מה יוצא מהמשוואה הזו? מה שתמיד טענתי – שכל עוד אנחנו ממשיכים עם הגישה הכוחנית המטומטמת שלנו אנחנו לא יותר טובים מהם. טרור מול טרור. וזה בדיוק מה שגם אתה אומר עכשיו.
אז מה הפואנטה, בעצם? אתה נורא רוצה שאני אדגיש כל מה שמפחיד ומכוער אצלם, בעוד שאני מעדיפה להדגיש את מה שמפחיד ומכוער אצלנו. שנינו צודקים, אבל מעדיפים – כל אחד מצרכים אחרים – להדגיש צד אחר של אותה תמונה. אולי תסביר לי, סרקאזם בצד לרגע, אם אתה יכול, איך בדיוק התעסקות ב"תכנית" המקבילה, שכינית בשנינות "כל תלמיד שהיד", אמורה לשפר את המראה שנשקף מהמראה הלאומית שלנו?
לא נכחתי, לצערי, לא בהארכות המעצר ולא במשפט, ואין לי קשר ישיר – מלבד רשימת תפוצה – עם המארגנים והפעילים למען שחרור טלי פחימה
כמוך, אין לי אפשרות להגיע לרוב האירועים האלה. ליבי במערב ואנוכי בסוף דרום.
בפוסט האחרון בנושא יש לינק לאתר של הוועד לשחרור טלי פחימה. אני מניחה ששם תוכלי למצוא קישורים נוספים ולהצטרף לכל מה שתוכלי ותרצי.
וברוכה הבאה…
כמו שאמרתי, הרבה מזה אלה שברים של מידע או רמיזות שבכל זאת הצליחו להשאיר בי רושם כואב כך שלא תמיד יש לי את הצלילות והריכוז כדי לחשוב אפילו איך לכתוב על זה. (אולי זה חלק מהעורמה הנחשית שלהם, לדרוך עליך בלי שתוכל לדעת אם באמת דרכו עליך). מפעם לפעם אני נכנס לזה בבלוג שלי, למשל בקטע הזה: http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=54112&blogcode=1064275 שיוכל לתת לך איזה מענה על שאלתך.
ולגבי מה שאמרת על המערך והליכוד, אין לך מושג כמה אני הולך ונעשה מסכים איתך, במיוחד בשנים האחרונות כשראיתי את השת"פים המחפירים של העבודה והליכוד בממשלת האחדות הקודמת. למעשה, אני חושב שיש דברים שהליכוד לעולם לא יעיז לעשות בלי שיהיה לו את החותם של העבודה, בבחינת מעין פרפראזה על דבריו של ישו "מי שלא חטא יזרוק את האבן הראשונה" ההופכת ל"מי שיש לו את תדמית ההגון, הנאור והטוב, יזרוק גם יזרוק את האבן הראשונה". יש לנו התנייה כזאת לחשוב ש"תקופות המערך" זה אור גדול מלא ושופע טוב לב ואהבה, ואילו "תקופות הליכוד" הן חושך ברברי וגם עלי עובדת בתת מודע ההתנייה הזאת, אולם אין זה כך באמת.
אגב, האתר שלך לא עולה, את יודעת?
אבל אנחנו אין לנו raison d'etre. נולדנו בלי. בסה"כ באנו פעם לקרוא את יואב קרני ונכבשנו בלהט המהפכני שלך…
ומה זה הקשקושים האלה על תמונת ראי ? פה, גם עם המתנחבלים, עוזי כהן, הרב אלישיב ותומר גניכטש, עדיין קצת יותר טוב. הרי את וכל שאר חבריך לרעיון, (טוב, חוץ מטלי פחימה), מעדיפים למרות הכל לגור כאן ולא בג'נין.
מאותה סיבה שאני מעדיפה לדבר עלינו – ונראה לי שהיא ברורה בעליל גם לך – כי זה שלי. אני שייכת לכאן. ולכן גם האחריות שלי כאזרחית היא כלפי המחדלים והפשעים והשגיאות של החברה שאני משתייכת אליה ומנסה לתרום לה.
טוב. יש עדכון: הרשימה הקולעת של מאיר שלו בקבצי pdf סרוקים – בסוף הרשימה.
אי אפשר להפריח סיסמאות כמו "האחריות שלי כאזרחית היא כלפי המחדלים והפשעים והשגיאות של החברה שאני משתייכת אליה ומנסה לתרום לה", ובה בשעה לגלגל עיניים בהתחסדות ולהתעלם מהעובדה שאותם "פשעים ושגיאות" לא רק שמחווירים לעומת מעשיהם של בני דודינו החביבים, אלא גם באים כתגובת נגד למלחמה שכפו עלינו אותם ישמעאלים. ובמלחמה, גב' לטוביצקי היקרה, כמו במלחמה.
רוצה לומר – מי שמתפוצץ באוטובוסים, שלא יקטר שבונים לו גדר באמצע החצר. מי שנכנס לבית ויורה בדם קר ובכוונה תחילה באימא ובשני הילדים שלה, שלא יבכה אח"כ שהוא צריך לחכות שעות במחסום. ומי שעושה נעים לבולבול של זכריה, שלא תתפלא למה מתייחסים אליה כאל סיכון בטחוני.
אז נכון שיש בינינו כמה אנשים שמתעקשים לא להבין את היחס בין סיבה ותוצאה, אבל למרבה המזל רוב הציבור כאן מסרב, ובצדק, למלא את התפקיד של צדיק חסר בינה בסדום של צביעות.
נשמה. למה ללכלך?
מכל הנשים הכותבות באתר את האהובה עלי ביותר (אחרי טל איתן).
זה נכון שפעם אושפזתי עקב שסעת בין האצבעות של הרגליים אבל הרופא נתן לי קרם כזה וזה עבר.
אני בהלם שאף פעם לא אכלת חילבה ועוד יותר בהלם שאת מודה בזה, בתור מי שנפל לקלחת מלאה בנוזל המתוק הסמיך האלוהי הזה (או בשמו האחר – "הקריפטינייט של גרי") אני ממליץ לך בחום, אולי זה ירגיע לך את רגשות האשמה השמאלניים…
יאללה.
ביי.
גרי אפשטיין, נוטריון.
אז "ידיעות אחרונות" לא פרסם את המאמר של מאיר שלו חינם באינטרנט אלא התעקש למכור אותו (יחד עם כל העיתון) ב-9.40 ש"ח. אבל כנראה שלארנון מוזס אין זכויות, בטח לא הדבר הזה שנקרא "זכויות יוצרים" (בכלל, מה הוא כבר יצר?), אז למה שלא נדאג, הפרופסור והפסנתרנית, לכל המסכנים מחוסרי ה-9.40 ש"ח, לעותק בחינם. זה לא כאילו אנחנו היינו אי פעם בעד שמירת חוק כשזה נוגע לזכויות של מי שלא חושבים כמונו.
לא קבלנו תשלום מ"ידיעות אחרונות" על הפרסום ה"נרחב" שהענקנו להם, אשר כתוצאה ממנו כמה מאות אנשים שלא התכוונו לכך רכשו את העיתון ביום ששי
ויש לנו עוד טענת הגנה אחת או שתיים
אנחנו מאמינים שבעלי המניות ב"ידיעות אחרונות" ימחלו לנו
טלי תודה, כן הסתכלתי באתר ולא היה עדכון מפתיחת המשפט, יתכן שלא היה משהו חשוב שם. שמחתי לקרוא את מאמר המערכת של הארץ מיום חמישי נדמה לי שבו = אגב דיון בעסקת הטיעון האסלאמית= מציעה המערכת לבחון מחדש את הנושא של טלי פחימה. אמנם התבטאות זהירה ומתונה אבל מאד ברורה.
כללית, התיזה שלך להתסכל עלינו ולא להשליך עליהם ניראית לי מאד, אלא שלאחרונה חלה אצלי פריצת דרך. אם קודם סברתי בתמימות, כמוך, שהמשליכים והדפלקטורים עושים זאת בכנות לב, אף כי מוטעית, אני מגיעה למסקנה היום שזה אפילו לא נעשה בתום לב, אלא בציניות. לכן
חדלתי ממנהגי לשוחח עם האנשים האלה, ובכלל חדלתי להתעסק בחומרים האלה בצורה ישירה. חבל"ז העניין כבר עבר לרמות פואטיות הערוץ הפוליטי התפורר וקרס פנימה ואיתו השיח מהסוג הישיר , אבל גם כאן חרף עיסוקי בנושאים אחרים ליבי אתך ואני אי שם בתחומי המד"ב והפנטזיה, וכן…שירה כמובן.השיר של משרד הצבא הוא פנינה שאינה טעונה פרשנות, עומדת לה בפני עצמה כמו פסל ראש ענק של איזה שליט קדמון
זאנר חדש, לא שירה מגוייסת אלא ממש שירת מחתרת, אנדרטה
,
אני מודה שגם אני מקבל צמרמורת מסוימת כשאני שומע עת התכניות לכיבוש בתי הספר על ידי צה"ל. למעשה זה תהליך ישן וממושך בו בתי הספר מאמצים סמלים לאומניים וצבאיים במין קרב מאסף (הצבא חדר גם לניסוחים שלי כנראה) להשיג חזרה מעט סמכות על הדור הצעיר והמרדן.
אבל–
קל מאוד להתקיף, וקשה להחליף: בעצם מי שרוצה לארגן את בתי הספר לפעילויות חלופיות מוזמן בדרך כלל. ניתן לשלוח מנות ממתקים לפנימיות, מקלט לנשים מוכות ולא רק משלוח מנות בפורים לחיילים. מי מאיתנו יזם מהלך כזה? עמותות אזרחיות שונות מנסות לפעול בתחום ובדרך כלל נענות בחיוב.למה אף אחד לא מחליף את המשטרה בליווי משמרות הזה"ב? למה הם אמונים על הזהירות בדרכים?
יש לה קשר ליחצ"ן רני?
ואם כתגובה היא תענה לך "טלי רעה רעה רעה" אני מרשה לך להגיד: אבל זו לא אני, זה ההסטוריון (למרות שאז מתקלקל המבנה השירי).
פעילויות חלופיות?
נכון שהיית ציני?
אני מאוד מרוצה דווקא.. ככל שיהיה מגוחך יותר, כך ילדישראל יצחקו בהפסקות צחוק בריא יותר. מראה גם על התנוונות שלטונית וערכית כשזה מגיעה לנסיונות אוויליים כאלה- וזה דווקא נראה לי סימן טוב. באמת. חייכי, טלינקה.
אמרתי לכם…
שום דבר טוב לא יוצא מקצין שמחנך את הדור הבא.