הסרטון של הבית היהודי הוא הרמה יפה להנחתה – שאכן לא איחרה לבוא. כמעט ניתן היה לחשוד שהוא הוזמן ע"י מרצ ו"המחנה הציוני", אלמלא היה ברור שכולם מרוויחים מהסידור הזה: כי ככל שהוא מעצבן יותר את ה"סמול", כך הוא ימצא חן יותר בעיני המצביעים הפוטנציאליים של הבית היהודי. אלא שההתלהמות הפבלובית הליבראלית ("מה אתם יודעים על אהבה? / מה אתם מתערבים במה שאנשים עושים במיטה?") מול הסרטון הזה מחמיצה את הנקודה: ברור שאנשי הבית היהודי מתנגדים לנישואים חד-מיניים, משום שנישואים כאלה לא קיימים בהלכה האורתודוקסית. הנקודה היא אחרת, הנקודה היא איך קורה – כפי שהסרטון החביב והמוצלח הזה חושף באופן שאינו יכול שלא לעורר אהדה – שבמדינה יעני-דמוקרטית, שאמורה לשרת את כל אזרחיה ללא הבדל דת (או חוסר-דת), גזע ומין, תקבע קבוצת אוכלוסייה יהודית-אורתודוקסית את גורל הרוב הלא-אורתודוקסי. וזה מה שקורה למעשה עד עצם היום הזה, למרות זעקות השבר של לפיד ולבני לדורותיהם. אני אישה נשואה, אבל מבחינת המדינה אני לא נשואה, משום שאני לא נשואה לגבר. וזה היה מטריד אותי, אולי, אלמלא מדינתי היעני-דמוקרטית, בשם "יהדותה", היתה מוחקת עוד קודם לכן ובצורה הרבה יותר גורפת וקטלנית את זכויות היסוד של אזרחים ותושבים שאיתרע מזלם לאייש משבצת שממוקמת עוד יותר למטה מזו שלי בפירמידה המאוד צרה שנקראת החברה הישראלית, שבה שכבה דקה מאוד של יהודים בעלי זכויות-יתר מתמחה בשעבודם של הרוב באמצעות שטיפת מוח דתית-לאומית-"בטחונית" בלתי פוסקת.
כי מה שהסרטון הזה בעצם עושה (בעיקר במה שהוא מראה, יותר מאשר במה שנאמר בו), ובצורה מתוחכמת ואפקטיבית מאוד, כמו בקמפיין ה"שישי ישראלי", הוא לנהל מראית-עין של דיון "דמוקרטי", פלורליסטי ונעים, רב-משתתפים, בסוגיות שהן למעשה סוגיות הלכתיות שנוגעות רק לקבוצה מצומצמת מאוד מהישראלים. "במדינה היהודית שלנו", הם אומרים, כאילו היא באמת שלנו. אבל אם היא שלנו, של כולנו, היא לא יכולה להיות מדינת הלכה, ואם היא באמת שלנו, של כולנו, היא לא יכולה להיות רק יהודית (ונשים לרגע בצד מה זה בכלל אומר "יהודית" כשם תואר למדינה). אבל ה"שלנו" הזה הוא סימפטומטי לגזל העקרוני שמתנהל בשם הזהות היהודית האחידה הזאת. היהדות-בגרסת-הבית-היהודי משתלטת על הישראליות ומעמידה פני זהה עמה, ואז היא יכולה לקחת לעצמה, מדי שבוע, באדיבותו של הח"כ הנמרץ של הבית היהודי, ניצן סלומינסקי, עשרות ומאות מיליונים מתקציב המדינה. באותו אופן מאמינים אנשי הבית היהודי ומצביעיהם בהתנחלויות שאפשר, מותר ואף רצוי לשדוד שטח פלסטיני פרטי, להפוך אותו ל"שלנו" ובו-זמנית להתעלם לחלוטין, אפילו בלי "מכה קלה בכנף", מתושביהם המקוריים של השטחים האלה שנותרו בהם משוללי-כל וחשופים לאלימות רצחנית לעתים של "מתנחלים אידאולוגיים" שאף פעם לא מועמדים לדין. באותו אופן אפשר, מותר ואף רצוי להחיל את ההלכה היהודית הדתית (ובגרסה הכי אורתודוקסית שלה) על כלל החברה הישראלית, תוך התעלמות נינוחה מרוב האזרחים. כי זה מה שהסרטון הזה עושה, במראית-העין הפלורליסטית והנעימה שלו: הוא פשוט מוחק את כל מי שהוא לא יהודי-דתי (ורצוי גם גבר ולבן). אנחנו לא מגורשים מכאן, חלילה. סתם כדאי שנלמד מהו מקומנו. ונשלם מסים בזמן.
אבל המצב הזה הוא לא חדש, הוא רק הקצנה של עיוות שקיים לפחות מ-48'. בשם עליונותו של השיקול הלאומי (שהוא שיקול לא דמוקרטי בעליל) אנחנו כורתים שוב ושוב בריתות עם גורמים שאין להם שום בעיה למחוק אותנו תוך כדי שהם מנצלים אותנו ושודדים אותנו מנכסינו ומזכויות האזרח שלנו. יכול להיות שאנשי הבית היהודי איבדו את תחושת הבושה, שהם הגיעו לנירוונה החזירית המושלמת ואכן לא חשים צורך להתנצל על זה שהם חארות וכולם על הזין שלהם, ואכן אין בי שום כעס כלפיהם (אולי השתאות, אבל זה עניין אחר). יש בי כעס כלפי הלפידים והליבנים והבוז'ים וכן גם הגלאונים, אם שוב ימכרו את הדמוקרטיה, את הצדק החברתי ואת זכויות האדם למען קדושתה של הברית הלאומית. חברה מודרנית, חופשית ודמוקרטית המכבדת את כל אזרחיה צריכה לחבור לכוחות הדמוקרטיים, הסובלניים והחברתיים, אלה שמוכנים להכיל את כולם ולדאוג לכולם, אפילו לבנטים המעצבנים, אבל לא רק לבנטים ובוודאי שלא על חשבון האחרים. גם אם זה אומר שהברית האמיתית של הדמוקרטים במדינה הזאת דורשת שותפות בין יהודים לערבים. מי יודע, אולי זה אפילו יביא חס וחלילה את השלום.
בנט הוא אח? אולי, אבל כשהאח שלך גונב ממך ומשאיר אותך לקפוא מקור בחוץ בחורף, אולי הגיע הזמן לדפוק בדלת של השכן, גם אם יש לו צבע עור קצת אחר ובשישי בערב הוא לא עושה קידוש "ישראלי".
האתגר הפוליטי והמוסרי הגדול מול בנט ודומיו בפוליטיקה הישראלית הוא לשכנע את הישראלים שלא רק כשזה נוגע לפופיק שלהם, או של הילדים שלהם, כדאי להם להיות סולידריים עם הזולת באשר הוא, מתוך כבוד לאחרות באשר היא, לא לדומות. לא בגלל שההומואים דומים לנו, או חברים שלנו, צריך להוקיע את הימין הזחוח והחזירי של נפתלי "רסיס בישבן" בנט.
אני חייב לתקן כמה טעויות יסודיות
1. העיקרון שנישואים וגירושין בישראל נקבעים על פי הדין הדתי בלבד נקבע עוד לפני קום המדינה. הוא נהג באימפריה העות'מנית ואומץ בחקיקה המנדטורית
2. עקב כך לא נפתרו עד היום בעיות של בני זוג מדחות אחרות,פסולי חיתון על פי הדת היהודית ועוד
3. התנגדות להכרה בנישואים חד מיניים נוהגת גם במדינות בהן יש נישואין אזרחיים ללא זיקה לדין דתי
אני מסכים שההתקפה על הבית היהודי בהקשר זה היא צביעות-מי שהשקפתו מסורתית דתית לא יקבל נישואים חד מיניים ותנגד להם-אתה יכול לחשוב שהדת חשוכה אבל זו צביעות לתקוף בנושא אחד
4. מעניין אם ללא השפעה פוליטית של מפלגות דתיות הייתה בישראל הכרה בנישואים חד מיניים? לא בטוח
הי משה 🙂 long time no see
זו בדיוק לא הנקודה של הפוסט, אבל לעצם העניין – נכון.
טלי יקרה, הקמפיין של 'הבית היהודי' כנגד זכותם של אזרחיות ואזרחים להקים משפחה כראות עיניהם, דומה לכך שבמדינה הדמוקרטית היה נערך קמפיין הדורש להוציא את החינוך לקיום המצוות אל מחוץ לחוק.
בנט הוא אח. גם קין היה אח.